Guittine
Daf 27a
וּבַעַלֵי חוֹב בַּבֵּינוֹנִית. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת שְׂדֵה רֵעֵהוּ יָפָה וּמַלְוֶה אוֹתוֹ מָעוֹת וְעוֹקֵף וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. מֵעַתָּה לֹא יָשׁוּמוּ לוֹ אֶלָּא בַּזִּיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יוּדָה. וְכֵינִי. אֶלָּא שֶׁלֹּא לִנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי בְנֵי אָדָם. 27a שֶׁלְּמָחָר הוּא מְבַקֵּשׁ לִלְווֹת וְאֵינוֹ מוֹצֵא.
Traduction
Pour les simples dettes, on a recours à ''la classe moyenne des champs'', afin d’éviter les fraudes; car il pourrait arriver, en voyant la bonne qualité du champ de son voisin, de lui prêter de l’argent pour arriver ensuite (par ce subterfuge), à lui enlever son champ. -Mais si l’on éprouve cette crainte, on devrait fixer la restitution du champ à l’aide des terrains inférieurs? -C’est, dit R. Judan, pour ne pas fermer la porte (161)Même tr., 1, 5 fin aux emprunteurs (en leur faisant craindre d’être payés du plus mauvais); au moment d’un autre emprunt à contracter, il se peut que l’on ne trouve plus d’autres prêteurs (disposés à prêter dans ces conditions défectueuses).
Pnei Moshe non traduit
מפני הרמאין. אמרי בבינונית ולא בעידית:
ועוקף. מבקש עקיפין לשלם לו מן שדהו:
וכיני. באמת כן היה מן הדין שישומו לו בזיבורית אלא שלא לנעול דלת בפני לווין:
שלמחר הוא ללוות. מחזר הוא ללוות:
דָּרַשׁ רִבִּי סִימַאי. וְהָאִישׁ. זֶה שָׁלִיחַ בֵּית דִּין. שֶׁאִם נִכְנַס הַמַּלְוֶה הוּא מוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה. וְם נִכְנַס הַלֹּוֶה הוּא מוֹצִיא אֶת הָרָע. הָּא כֵיצַד. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין נִכְנַס וּמוֹצִיא אֶת הַבֵּינוֹנִית. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. דְּבַר תּוֹרָה הוּא שֶׁיִּכָּנֵס הַמַּלְוֶה. דִּכְתִיב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּה נוֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה. עַד כְּדוֹן מַשְׁכּוֹנוֹ. קַרְקָעוֹ לָמַד מִמַּשְׁכּוֹנוֹ. מַה מַשְׁכּוֹנוֹ בַּבֵּינוֹנִית אַף קַרְקָעוֹ בַּבֵּינוֹנִית.
Traduction
– R. Siméi a interprété l’expression (Dt 24, 11) et l’homme, en l’appliquant au délégué du tribunal (162)On entend par là, dit le commentaire Pné-Mosché, que selon R Siméi l'attribution d'un sol de classe moyenne pour paiement d'une simple dette est d'ordre légale: Si le créancier se présente pour se faire payer, il réclame la meilleure terre, tandis que le débiteur ne voudra donner que le sol de la dernière classe; c’est alors que le délégué du tribunal intervient, et, à titre de mesure intermédiaire, fait donner le sol de classe moyenne. R. Ismaël dit: selon les termes de la Loi, le débiteur fera valoir son droit (et payer par le sol inférieur), comme il est dit (ibid.): Celui dont tu es le créancier devra t’apporter le gage hors de chez lui (seulement, par décision rabbinique, on a recours au sol de valeur moyenne). On sait ainsi la règle pour l’objet mobilier (qui est à porter dehors); mais d’où sait-on que le sol à restituer sera aussi de classe moyenne? on le sait par analogie avec l’objet mobilier, et tous deux seront payables par un terrain de classe moyenne.
Pnei Moshe non traduit
דרש רבי סימאי. ופליג דס''ל דמן התורה ב''ח בבינונית דכתיב והאיש ודריש ליה אשליח בית דין ודרכו להוציא בינונית:
ד''ת הוא שיכנס הלוה גרסינן דכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו'. ומן התורה בזיבורית אלא מפני התקנה הוא בבינונית:
ע''כ במשכונו. עד כאן במטלטלים דכתיב יוציא וגו'קרקעו מניין שהיא בבינונית למד כו':
פְּשִׁיטָה דָא מִילְתָא. מִלְוֶה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית בּוֹ כַּפְרָנוּת אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת. כַּפְרָנוּת שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִלְוֶה מְשַׁמֶּטֶת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. אַף לְמִידַּת הַדִּין כֵּן הִיא. מִלְוֶה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית כַּפְרָנוּת גּוֹבֶה. כַּפְרָנִית שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִלְוֶה גּוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית.
Traduction
Ceci est évident (163)(Sheviit 10, 2) fin: lorsqu’un prêt a été nié par le débiteur (que le créancier ne saurait réclamer de suite), la 7e année ne motive pas de prorogation; mais s’il s’agit d’une dette niée d’abord, puis confirmée, la 7e année provoque la prorogation (puisque le créancier pourrait en réclamer le montant). Seulement, demanda R. Jérémie, en est-il de même au point de vue de la règle financière, en ce sens que le prêt nié de suite par le débiteur pourra être réclamé par le créancier, comme le prêt d’abord nié, puis confirmé, pourra être réclamé sur le terrain moyen? (question non résolue).
Pnei Moshe non traduit
מלוה שהיא נעשית בו כפרנות. שתבעו וכפר בו והגיע השמיטה והוא בכפירתו ואחר השמיטה הודה אינה נשמטת דבשעת השמיטה לא קרינן ביה לא יגוש שהרי כפר בו:
כפרנית ונעשית מלוה. שהודה או שבאו עדים קודם סוף השמיטה נמי פשיטא דמשמטת כשאר מלוה ובשלא כתבו לו ב''ד פסק דין דאי לאו הכי ה''ל כגבוי דכל מעשה ב''ד אינו משמט:
אף למידת הדין כן הוא. אלא הא דקמיבעיא לן אם לענין דין הגבייה ממה להגבותו נמי כן הוא:
מלוה שהיא נעשית כפרנית גובה. כלומר מי נימא לענין הגבייה נמי הכי דליכא למימר גובה ממש דהא ודאי כל זמן שהיא כפרנית אינו גובה אלא דאם אח''כ כפרנית שהיא ניעשית מלוה שהודה או שבאו עדים אם נאמר דבמילתא קמייתא קיימא ונגבית בבינונית כמו דהויא כמלוה לענין שמיטה או דילמא דהוי לי' כנמחל שיעבודו הראשון ומוקמינן אד''ת ואינו גובה אלא מזיבורית ולא איפשיטא:
אֵין שָׁם אֶלָּא עִידִּית גּוֹבֶה בָּעִידִּית. בֵּינוֹנִית גּוֹבֶה בַּבֵּינוֹנִית. זִיבּוּרִית גּוֹבֶה בַּזִּיבּוּרִית. עִידִּית וּבֵינוֹנִית. הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִידִּית וּבַעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּבֵּינוֹנִית. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית. הַנִּיזָּקִין וּבַעַלֵי חוֹב שָׁמִין לָהֶן בַּבֵּינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִיבּוּרִית. הָֽיְתָה עִידִּית שֶׁלּוֹ יָפָה מִשֶּׁלְּכָל אָדָם עִידִּית הִיא. בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ יָפָה מִשֶּׁל כָל אָדָם בֵּינוֹנִית הִיא. זִיבּוּרִית שֶׁלּוֹ יָפָה מִשֶּׁל כָל אָדָם זִיבּוּרִית הִיא. הָֽיְתָה עִידִּית שֶׁלּוֹ בֵּינוֹנִית שֶׁלְּכָל אָדָם. רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי אִילָא בָּעֵי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית. הַנִּיזָּקִין וּבַעַלֵי חוֹב שָׁמִין לָהֶן בַּבֵּינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִיבּוּרִית. וּכְמַה דְּאַתּ בָּעֵי עִידִּית וּבֵינוֹנִית נִיזָּקִין דּוֹחִין לְבַעֲלֵי חוֹב בַּבֵּינוֹנִית. וְדִכְוָותָהּ. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית יִדְחוּ הַנִּיזָּקִין לְבַעֲלֵי חוֹב בַּזִּיבּוֹרִית. רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ וּכְבַר נִדְחוּ לְבַעֲלֵי חוֹב לְגְבוֹת בַּבֵּינוֹנִית.
Traduction
S’il n’y a que des terrains supérieurs (servant d’hypothèque à diverses dettes et paiements à effectuer), les ayants-droit seront payés par ces terrains; s’il n’y a que des terrains moyens, ils serviront de même, comme lorsque tous les terrains sont de classe inférieure ils servent également à payer les diverses dettes. Si parmi les terrains les uns sont de classe supérieure et les autres moyens, les demandeurs, pour dommage subi, seront payés par les meilleurs, mais les simples dettes et le douaire seront payés par le sol moyen. Si les terrains sont les uns moyens, les autres inférieurs, les premiers serviront à payer les dommages les simples dettes; les derniers, au douaire. Lorsque son meilleur terrain vaut plus que les terrains supérieurs de chacun, il a le même titre de supérieur, de même que si son terrain moyen est supérieur à celui des autres sols moyens, il reste estimé comme moyen, et si son terrain de dernière classe est supérieur à la dernière classe des autres, il reste estimé comme dernier. -Mais, demandèrent R. Zeira et R. Ila, si son meilleur terrain équivaut au moyen des autres hommes, quelle sera la règle? On peut résoudre cette question à l’aide de ceci: si les terrains sont les uns moyens, les autres inférieurs, on réglera les dommages et les simples dettes avec les premiers; les inférieurs serviront à solder le douaire; or, comme en présence de terrains supérieurs et d’autres de classe moyenne, les réclamations pour dommages passent avant les simples dettes, ces dernières étant réglées à l’aide des terrains moyens, de même, en présence de terrains moyens et d’autres inférieurs, les réclamations pour dommages l’emportent sur les simples dettes, lesquelles seront réglées à l’aide des terrains inférieurs (on tient donc compte de la proportionnalité, et non de l’équivalence avec d’autres). Ceci ne prouve rien, dit R. Yossé b. Aboun au nom de R. Hisda, car on peut supposer le cas où le débiteur a eu d’abord un terrain supérieur, qu’il a vendu, de sorte que déjà les simples dettes sont à payer sur le sol moyen- (164)Suit une page traduite en (Ketubot 12, 4) fin.
Pnei Moshe non traduit
אין שם אלא עידית. והיו עליו ב''ח וכתובת אשה ונזקין גובה לכולם מעידית וכן אם אין שם אלא בינונית כו':
היתה עידית שלו יפה משל כל אדם עידית היא. מילתא דפשיטא היא ומשום סיפא נקטה בינונית שלו יפה משל כל אדם בינינית היא ולא אמרינן תעשה כעידית ואין ב''ח גובה ממנה דהרי יש לו שלשתן:
היתה עידית שלו בינונית של כל אדם ר' זירא ור' אילא בעי. בכה''ג מאי בשלו הן שמין ואין גובין מהן אלא נזקין או בשל עולם הן שמין וב''ח נמי גובה מהן:
נישמעינה. לזה מן הדא דקתני בינונית וזיבורי' הניזקין וב''ח גובין מן הבינונית אי אמרת בשל עולם שמין שפיר דאף על גב דאין לו אלא בינונית וזיבורית לא אמרינן תעשה הבינונית כעידית ואין ב''ח גובה מהן משום דלא אזלינן בתרי' אלא בשל עולם והן בינוני':
וכמה דאת בעי. כלומר אלא אי אמרת דבשלו הן שמין קשיא כמה שאתה ר''ל היכא שאין לו אלא עידית ובינונית הניזקין דוחין לב''ח שיגבו מבינונית כדקאמר לעיל ה''נ ודכוותה אם יש לו בינונית וזיבורית ידחו הניזקין לב''ח בזיבורית דהא עכשיו בינונית שלו נחשב לעידית אלא לאו ש''מ דבשל עולם הן שמין:
ר' יוסי בר' בון בשם רב חסדא. לעולם בשלו הן שמין והכא ל''ק דתיפתר שהיתה לזה עידית ומכרה לאחר שלוה מזה וכבר נדחו לב''ח לבינונית ואישתעבד להו האי בינונית מעיקרא ולפיכך שוב אין נדחין לזיבורית. והכי מסיק לה בבבלי ב''ק דף ח' דבשלו הן שמין:
Guittine
Daf 27b
משנה: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וְלִשְׁבָח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Traduction
On a établi comme loi d’utilité publique, qu’aux cas suivants le demandeur ne puisse pas se faire payer des biens vendus par le défendeur, savoir: pour les produit du champ (166)''P ex, dit Rashi, A vend un champ à B qui l'a cultivé, puis il se trouve qu'A n'avait pas le droit de vendre ce champ; ce champ appartenait à une autre qui le reprend avec ses produits B réclame donc d'A de lui payer le capital et les produits En ce cas, B peut se faire payer pour le capital des biens vendus par A postérieurement à son achat, mais pour les produits, il ne peut saisir que les biens libres qu'A possède encore Cf (Ketubot 12, 2)'', ou pour son amélioration (167)Si p ex B avait amélioré le champ que l'ancien propriétaire lui a enlevé avec les améliorations, B ne peut saisir pour ces améliorations que les biens libres non encore vendus par A, ou pour la nourriture de la veuve et des filles orphelines (qui ont droit à être nourries des biens de l’héritage de leurs frères). On a encore établi pour l’utilité publique cette loi (168)''Cette dernière règle est omise dans les éditions du Talmud jérus Qui ont suivi l'édition de Venise; mais celle de Jitomir l'a rétablie, comme bien d'autres passages essentiels'': celui qui rend les choses qu’il a trouvées, à l’ancien propriétaire qui les a perdues, n’est pas obligé de prêter serment (si le propriétaire prétend qu’il y en avait davantage).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין מוציאין לאכילת פירו'. כדמפרש בגמרא ראובן שגזל שדה משמעון והיא מלאה פירות ואכל הפירות ומכר השדה ללוי ובא שמעון כנגזל וטרפה מלוי וחוזר לוי הלוקח על ראובן וגובה הקרן ממשועבדים של ראובן ושמעון הנגזל גובה פירותיו מבני חורין של ראובן:
ולשבח קרקעות. וכן אם לוי הלוקח השביח הקרקע בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה ושמעון הנגזל טרפה עם השבח חוזר וגובה השבח מבני חורין של הנגזל ולא ממשועבדין:
ולמזון האשה והבנות. דתנאי כתובה הוא ואת תהא יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי בנן נוקבין די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי וכשבאות לגבות מזונותיהן אינן גובין אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:
מפני תיקון העולם. דכל הני דברים שאין להם קצבה הם ולא ידע הלוקח כמה ולא מצי מזדהר:
והמוציא מציאה. והחזירה והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:
לא ישבע מפני תיקון העולם. שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:
משנה: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִין בְּנֵי חוֹרִין וַאֲפִילוּ הֵן זִיבּוּרִית. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית.
Traduction
Le demandeur ne peut pas saisir les biens hypothéqués, si le défendeur possède encore des biens libres, quand même ces biens seraient de la classe inférieure (et que les biens vendus seraient d’une autre classe, que le demandeur aurait droit de prendre s’ils n’étaient pas venus). Ceux qui se font payer des biens des orphelins ne peuvent prendre que les champs de la classe inférieure.- (165)La Guemara sur ce paragraphe est déjà traduite en (Ketubot 9, 8)
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין נפרעין מנכסים משועבדים. כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב אין הב''ח יכול לטרוף אותה מהלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין ואע''פ שאינן אלא זיבורית:
אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. מפרש טעמא בבבלי משום דלא מסיק אדעתיה דמלוה דמית לוה ונפלו נכסי קמי יתמי דליהוי נעילת דלת והילכך מסיק התם דאפי' יתומים גדולים וכן הנזקין אע''ג דמדאורייתא הן בעידית דהאי תנא סבר דמדאורייתא בדניזק שיימינן ומשום תיקון העולם תיקנו בדמזיק כדקאמר הכא לעיל וגבי יתמה אוקמוה אדאורייתא:
הלכה: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין כול'. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן קִיצְבָּה.
Traduction
Ces lois ont été établies, dit R. Hanina, à défaut de détermination précise.
Pnei Moshe non traduit
גמ' מפני שאין להם קצבה. היינו מפני תיקון העולם דקתני כדפרישית במתני':
הלכה: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים אֶלָּא בִשְׁטָר שֶׁהָרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִכְתוּבַּת אִשָּׁה. אָמַר רִבִּי אִימִּי. מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. מָאן חָשׁ לִמְזוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. בַּמִּגְבָּה הַדָּבָר תָּלוּי. מַאי כְדוֹן. מִפְּנֵי חֵינָה. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ קוֹפְצִין הַכֹּל עָלֶיהָ לִישָּׂאֶנָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִגְזֵילָה וְלַנִּיזָקִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן. לִגְזֵילָה מִן הָדָא. אִם יִהְיֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחֵרָיוּת חַייָבִין לְשַׁלֵּם. לַנִּיזָקִין מִן הָדָא. וְאֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין נִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין לַנִּיזָּקִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. וְהָתַנֵּי. עָמַד הַבֶּן תַּחַת הָאָב. הַנִיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִדִּית וּבַעֲלֵי הַחוֹב בַּבֵּינוֹנִית וּכְתֻבָּת אִשָּׁה בַּזִיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בְּיָתוֹם גָּדוֹל כָּאן בְּיָתוֹם קָטָן.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' רבי יוחנן בשם ר' ינאי כו'. סוגיא זו כתובה פ' הכותב ושם פירשתי ע''ש:
וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִּיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל כְּתוּבַּת אֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה בַּבֵּינוֹנִית. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ כְתוּבַּת אֶלֶף דֵּינָר אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא מִן הִזִּיבּוּרִית. וְאַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְּאִילֵּין פְּלוּגְוָותָא. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ עַד 27b עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. רִבִּי סִימוֹן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל הָֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ אֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כְתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר אֵינוֹ גּוֹבָה אֶלָּא עַד עֶשׂרִים וְחָמֵש שָׁנָה. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי יִרְמְיָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְתוּבָתָהּ. רַב אָמַר. בְּמוֹכֵר עַל יָדָהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ כָּאן. וְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי בָּא. טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא סוֹף דָּבָר בִּכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֶלָּא אֲפִילוּ כְּתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
וכתובת אשה בזיבורית כו'. סוגיא זו כתובה בסוף פ' הנושא ושם פירשתי ע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source