דָּרַשׁ רִבִּי סִימַאי. וְהָאִישׁ. זֶה שָׁלִיחַ בֵּית דִּין. שֶׁאִם נִכְנַס הַמַּלְוֶה הוּא מוֹצִיא אֶת הַיָּפֶה. וְם נִכְנַס הַלֹּוֶה הוּא מוֹצִיא אֶת הָרָע. הָּא כֵיצַד. שָׁלִיחַ בֵּית דִּין נִכְנַס וּמוֹצִיא אֶת הַבֵּינוֹנִית. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר. דְּבַר תּוֹרָה הוּא שֶׁיִּכָּנֵס הַמַּלְוֶה. דִּכְתִיב וְהָאִישׁ אֲשֶׁר אַתֶּה נוֹשֶׁה בוֹ יוֹצִיא אֵלֶיךָ אֶת הָעֲבוֹט הַחוּצָה. עַד כְּדוֹן מַשְׁכּוֹנוֹ. קַרְקָעוֹ לָמַד מִמַּשְׁכּוֹנוֹ. מַה מַשְׁכּוֹנוֹ בַּבֵּינוֹנִית אַף קַרְקָעוֹ בַּבֵּינוֹנִית.
Pnei Moshe (non traduit)
ד''ת הוא שיכנס הלוה גרסינן דכתיב והאיש אשר אתה נושה בו וגו'. ומן התורה בזיבורית אלא מפני התקנה הוא בבינונית:
ע''כ במשכונו. עד כאן במטלטלים דכתיב יוציא וגו'קרקעו מניין שהיא בבינונית למד כו':
דרש רבי סימאי. ופליג דס''ל דמן התורה ב''ח בבינונית דכתיב והאיש ודריש ליה אשליח בית דין ודרכו להוציא בינונית:
וּבַעַלֵי חוֹב בַּבֵּינוֹנִית. מִפְּנֵי הָרַמָּאִין. שֶׁלֹּא יְהֵא אָדָם רוֹאֶה אֶת שְׂדֵה רֵעֵהוּ יָפָה וּמַלְוֶה אוֹתוֹ מָעוֹת וְעוֹקֵף וְנוֹטְלָהּ מִמֶּנּוּ. מֵעַתָּה לֹא יָשׁוּמוּ לוֹ אֶלָּא בַּזִּיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יוּדָה. וְכֵינִי. אֶלָּא שֶׁלֹּא לִנְעוֹל דֶּלֶת בִּפְנֵי בְנֵי אָדָם. 27a שֶׁלְּמָחָר הוּא מְבַקֵּשׁ לִלְווֹת וְאֵינוֹ מוֹצֵא.
Pnei Moshe (non traduit)
מפני הרמאין. אמרי בבינונית ולא בעידית:
ועוקף. מבקש עקיפין לשלם לו מן שדהו:
וכיני. באמת כן היה מן הדין שישומו לו בזיבורית אלא שלא לנעול דלת בפני לווין:
שלמחר הוא ללוות. מחזר הוא ללוות:
פְּשִׁיטָה דָא מִילְתָא. מִלְוֶה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית בּוֹ כַּפְרָנוּת אֵינָהּ נִשְׁמֶטֶת. כַּפְרָנוּת שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִלְוֶה מְשַׁמֶּטֶת. רִבִּי יִרְמְיָה בָּעֵי. אַף לְמִידַּת הַדִּין כֵּן הִיא. מִלְוֶה שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית כַּפְרָנוּת גּוֹבֶה. כַּפְרָנִית שֶׁהִיא נַעֲשֵׂית מִלְוֶה גּוֹבֶה בְּבֵינוֹנִית.
Pnei Moshe (non traduit)
מלוה שהיא נעשית כפרנית גובה. כלומר מי נימא לענין הגבייה נמי הכי דליכא למימר גובה ממש דהא ודאי כל זמן שהיא כפרנית אינו גובה אלא דאם אח''כ כפרנית שהיא ניעשית מלוה שהודה או שבאו עדים אם נאמר דבמילתא קמייתא קיימא ונגבית בבינונית כמו דהויא כמלוה לענין שמיטה או דילמא דהוי לי' כנמחל שיעבודו הראשון ומוקמינן אד''ת ואינו גובה אלא מזיבורית ולא איפשיטא:
אף למידת הדין כן הוא. אלא הא דקמיבעיא לן אם לענין דין הגבייה ממה להגבותו נמי כן הוא:
כפרנית ונעשית מלוה. שהודה או שבאו עדים קודם סוף השמיטה נמי פשיטא דמשמטת כשאר מלוה ובשלא כתבו לו ב''ד פסק דין דאי לאו הכי ה''ל כגבוי דכל מעשה ב''ד אינו משמט:
מלוה שהיא נעשית בו כפרנות. שתבעו וכפר בו והגיע השמיטה והוא בכפירתו ואחר השמיטה הודה אינה נשמטת דבשעת השמיטה לא קרינן ביה לא יגוש שהרי כפר בו:
אֵין שָׁם אֶלָּא עִידִּית גּוֹבֶה בָּעִידִּית. בֵּינוֹנִית גּוֹבֶה בַּבֵּינוֹנִית. זִיבּוּרִית גּוֹבֶה בַּזִּיבּוּרִית. עִידִּית וּבֵינוֹנִית. הַנִּיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִידִּית וּבַעַל חוֹב וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּבֵּינוֹנִית. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית. הַנִּיזָּקִין וּבַעַלֵי חוֹב שָׁמִין לָהֶן בַּבֵּינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִיבּוּרִית. הָֽיְתָה עִידִּית שֶׁלּוֹ יָפָה מִשֶּׁלְּכָל אָדָם עִידִּית הִיא. בֵּינוֹנִית שֶׁלּוֹ יָפָה מִשֶּׁל כָל אָדָם בֵּינוֹנִית הִיא. זִיבּוּרִית שֶׁלּוֹ יָפָה מִשֶּׁל כָל אָדָם זִיבּוּרִית הִיא. הָֽיְתָה עִידִּית שֶׁלּוֹ בֵּינוֹנִית שֶׁלְּכָל אָדָם. רִבִּי זֵירָא וְרִבִּי אִילָא בָּעֵי. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית. הַנִּיזָּקִין וּבַעַלֵי חוֹב שָׁמִין לָהֶן בַּבֵּינוֹנִית וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִיבּוּרִית. וּכְמַה דְּאַתּ בָּעֵי עִידִּית וּבֵינוֹנִית נִיזָּקִין דּוֹחִין לְבַעֲלֵי חוֹב בַּבֵּינוֹנִית. וְדִכְוָותָהּ. בֵּינוֹנִית וְזִיבּוּרִית יִדְחוּ הַנִּיזָּקִין לְבַעֲלֵי חוֹב בַּזִּיבּוֹרִית. רִבִּי יוֹסֵי בַּר בּוּן בְּשֵׁם רַב חִסְדָּא. תִּיפְתָּר שֶׁהָֽיְתָה לוֹ עִידִּית וּמְכָרָהּ וּכְבַר נִדְחוּ לְבַעֲלֵי חוֹב לְגְבוֹת בַּבֵּינוֹנִית.
Pnei Moshe (non traduit)
ר' יוסי בר' בון בשם רב חסדא. לעולם בשלו הן שמין והכא ל''ק דתיפתר שהיתה לזה עידית ומכרה לאחר שלוה מזה וכבר נדחו לב''ח לבינונית ואישתעבד להו האי בינונית מעיקרא ולפיכך שוב אין נדחין לזיבורית. והכי מסיק לה בבבלי ב''ק דף ח' דבשלו הן שמין:
וכמה דאת בעי. כלומר אלא אי אמרת דבשלו הן שמין קשיא כמה שאתה ר''ל היכא שאין לו אלא עידית ובינונית הניזקין דוחין לב''ח שיגבו מבינונית כדקאמר לעיל ה''נ ודכוותה אם יש לו בינונית וזיבורית ידחו הניזקין לב''ח בזיבורית דהא עכשיו בינונית שלו נחשב לעידית אלא לאו ש''מ דבשל עולם הן שמין:
נישמעינה. לזה מן הדא דקתני בינונית וזיבורי' הניזקין וב''ח גובין מן הבינונית אי אמרת בשל עולם שמין שפיר דאף על גב דאין לו אלא בינונית וזיבורית לא אמרינן תעשה הבינונית כעידית ואין ב''ח גובה מהן משום דלא אזלינן בתרי' אלא בשל עולם והן בינוני':
היתה עידית שלו בינונית של כל אדם ר' זירא ור' אילא בעי. בכה''ג מאי בשלו הן שמין ואין גובין מהן אלא נזקין או בשל עולם הן שמין וב''ח נמי גובה מהן:
היתה עידית שלו יפה משל כל אדם עידית היא. מילתא דפשיטא היא ומשום סיפא נקטה בינונית שלו יפה משל כל אדם בינינית היא ולא אמרינן תעשה כעידית ואין ב''ח גובה ממנה דהרי יש לו שלשתן:
אין שם אלא עידית. והיו עליו ב''ח וכתובת אשה ונזקין גובה לכולם מעידית וכן אם אין שם אלא בינונית כו':
הלכה: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין כול'. אָמַר רִבִּי חֲנִינָא. מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶן קִיצְבָּה.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שאין להם קצבה. היינו מפני תיקון העולם דקתני כדפרישית במתני':
גמ' רבי יוחנן בשם ר' ינאי כו'. סוגיא זו כתובה פ' הכותב ושם פירשתי ע''ש:
משנה: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת וְלִשְׁבָח קַרְקָעוֹת וְלִמְזוֹן הָאִשָּׁה וְהַבָּנוֹת מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין מִפְּנֵי תִיקּוּן הָעוֹלָם.
Pnei Moshe (non traduit)
לא ישבע מפני תיקון העולם. שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:
והמוציא מציאה. והחזירה והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:
מפני תיקון העולם. דכל הני דברים שאין להם קצבה הם ולא ידע הלוקח כמה ולא מצי מזדהר:
ולמזון האשה והבנות. דתנאי כתובה הוא ואת תהא יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי בנן נוקבין די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי וכשבאות לגבות מזונותיהן אינן גובין אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:
ולשבח קרקעות. וכן אם לוי הלוקח השביח הקרקע בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה ושמעון הנגזל טרפה עם השבח חוזר וגובה השבח מבני חורין של הנגזל ולא ממשועבדין:
מתני' אין מוציאין לאכילת פירו'. כדמפרש בגמרא ראובן שגזל שדה משמעון והיא מלאה פירות ואכל הפירות ומכר השדה ללוי ובא שמעון כנגזל וטרפה מלוי וחוזר לוי הלוקח על ראובן וגובה הקרן ממשועבדים של ראובן ושמעון הנגזל גובה פירותיו מבני חורין של ראובן:
אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. מפרש טעמא בבבלי משום דלא מסיק אדעתיה דמלוה דמית לוה ונפלו נכסי קמי יתמי דליהוי נעילת דלת והילכך מסיק התם דאפי' יתומים גדולים וכן הנזקין אע''ג דמדאורייתא הן בעידית דהאי תנא סבר דמדאורייתא בדניזק שיימינן ומשום תיקון העולם תיקנו בדמזיק כדקאמר הכא לעיל וגבי יתמה אוקמוה אדאורייתא:
מתני' אין נפרעין מנכסים משועבדים. כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב אין הב''ח יכול לטרוף אותה מהלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין ואע''פ שאינן אלא זיבורית:
הלכה: אֵין מוֹצִיאִין לַאֲכִילַת פֵּירוֹת כול'. רִבִּי יוֹחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין קְטַנִּים אֶלָּא בִשְׁטָר שֶׁהָרִיבִּית אוֹכֶלֶת בּוֹ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִכְתוּבַּת אִשָּׁה. אָמַר רִבִּי אִימִּי. מִפְּנֵי מְזוֹנוֹת. אָמַר רִבִּי מַתַּנְייָה. מָאן חָשׁ לִמְזוֹנוֹת. רִבִּי שִׁמְעוֹן. דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר. בַּמִּגְבָּה הַדָּבָר תָּלוּי. מַאי כְדוֹן. מִפְּנֵי חֵינָה. כְּדֵי שֶׁיְּהוּ קוֹפְצִין הַכֹּל עָלֶיהָ לִישָּׂאֶנָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. אַף לִגְזֵילָה וְלַנִּיזָקִין. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. אַף אֲנָן תַּנִּינָן תַּרְתֵּיהוֹן. לִגְזֵילָה מִן הָדָא. אִם יִהְיֶה דָּבָר שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֲחֵרָיוּת חַייָבִין לְשַׁלֵּם. לַנִּיזָקִין מִן הָדָא. וְאֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. כֵּינִי מַתְנִיתָא. אֵין נִפְרָעִין מִנִּיכְסֵי יְתוֹמִין לַנִּיזָּקִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית. וְהָתַנֵּי. עָמַד הַבֶּן תַּחַת הָאָב. הַנִיזָּקִין שָׁמִין לָהֶן בָּעִדִּית וּבַעֲלֵי הַחוֹב בַּבֵּינוֹנִית וּכְתֻבָּת אִשָּׁה בַּזִיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּאן בְּיָתוֹם גָּדוֹל כָּאן בְּיָתוֹם קָטָן.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' מפני שאין להם קצבה. היינו מפני תיקון העולם דקתני כדפרישית במתני':
גמ' רבי יוחנן בשם ר' ינאי כו'. סוגיא זו כתובה פ' הכותב ושם פירשתי ע''ש:
משנה: אֵין נִפְרָעִין מִנְּכָסִים מְשׁוּעְבָּדִין בִּמְקוֹם שֶׁיֵּשׁ נְכָסִין בְּנֵי חוֹרִין וַאֲפִילוּ הֵן זִיבּוּרִית. אֵין נִפְרָעִין מִנִּכְסֵי יְתוֹמִין אֶלָּא מִן הַזִּיבּוּרִית.
Pnei Moshe (non traduit)
לא ישבע מפני תיקון העולם. שאם אתה אומר ישבע אין לך אדם שמטפל במציאה להחזירה:
והמוציא מציאה. והחזירה והבעלים אומרים שלא החזיר כולה:
מפני תיקון העולם. דכל הני דברים שאין להם קצבה הם ולא ידע הלוקח כמה ולא מצי מזדהר:
ולמזון האשה והבנות. דתנאי כתובה הוא ואת תהא יתבה בביתי ומיתזנא מנכסי בנן נוקבין די יהוון ליכי מנאי יהוון יתבן בביתי ומיתזנן מנכסי וכשבאות לגבות מזונותיהן אינן גובין אלא מנכסים בני חורין ולא ממשועבדים:
ולשבח קרקעות. וכן אם לוי הלוקח השביח הקרקע בנטיעת האילנות או בזבל וכיוצא בזה ושמעון הנגזל טרפה עם השבח חוזר וגובה השבח מבני חורין של הנגזל ולא ממשועבדין:
מתני' אין מוציאין לאכילת פירו'. כדמפרש בגמרא ראובן שגזל שדה משמעון והיא מלאה פירות ואכל הפירות ומכר השדה ללוי ובא שמעון כנגזל וטרפה מלוי וחוזר לוי הלוקח על ראובן וגובה הקרן ממשועבדים של ראובן ושמעון הנגזל גובה פירותיו מבני חורין של ראובן:
אין נפרעין מנכסי יתומין אלא מן הזיבורית. מפרש טעמא בבבלי משום דלא מסיק אדעתיה דמלוה דמית לוה ונפלו נכסי קמי יתמי דליהוי נעילת דלת והילכך מסיק התם דאפי' יתומים גדולים וכן הנזקין אע''ג דמדאורייתא הן בעידית דהאי תנא סבר דמדאורייתא בדניזק שיימינן ומשום תיקון העולם תיקנו בדמזיק כדקאמר הכא לעיל וגבי יתמה אוקמוה אדאורייתא:
מתני' אין נפרעין מנכסים משועבדים. כגון לוה שמכר בינונית שלו שהיא משועבדת לבעל חוב אין הב''ח יכול לטרוף אותה מהלוקח אם נשאר אצל הלוה נכסים בני חורין ואע''פ שאינן אלא זיבורית:
וּכְתוּבַּת אִשָּׁה בַּזִּיבּוּרִית. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל כְּתוּבַּת אֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה בַּבֵּינוֹנִית. וְרִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר. אֲפִילוּ כְתוּבַּת אֶלֶף דֵּינָר אֵינָהּ גּוֹבָה אֶלָּא מִן הִזִּיבּוּרִית. וְאַתְייָן אִילֵּין פְּלוּגְוָותָא כְּאִילֵּין פְּלוּגְוָותָא. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית אָבִיהָ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. כָּל זְמַן שֶׁהִיא בְּבֵית בַּעֲלָהּ גּוֹבָה כְתוּבָּתָהּ עַד 27b עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה. רִבִּי סִימוֹן אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. לֹא שָׁנוּ אֶלָּא כְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֲבַל הָֽיְתָה כְּתוּבָּתָהּ אֶלֶף דֵּינָר גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ לְעוֹלָם. אָתָא רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן. אֲפִילוּ כְתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר אֵינוֹ גּוֹבָה אֶלָּא עַד עֶשׂרִים וְחָמֵש שָׁנָה. וְאַתְייָא דְּרִבִּי יוֹסֵי כְרִבִּי יוֹחָנָן וּדְרִבִּי יִרְמְיָה כְּרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. דְּתַנִּינָן תַּמָּן. הַכּוֹתֵב נְכָסָיו לְבָנָיו וְכָתַב לְאִשְׁתּוֹ קַרְקַע כָּל שֶׁהוּא אִבְּדָה כְתוּבָתָהּ. רַב אָמַר. בְּמוֹכֵר עַל יָדָהּ. וּשְׁמוּאֵל אָמַר בִּמְחַלֵּק לְפָנֶיהָ. רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ כָָּאן. וְתַנֵּי בַּר קַפָּרָא. מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ. אָמַר רִבִּי בָּא. טַעְמָא דְּרִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָא לֹא סוֹף דָּבָר בִּכְתוּבַּת מְנָה מָאתַיִם. אֶלָּא אֲפִילוּ כְּתוּבָּה שֶׁלְּאֶלֶף דֵּינָר מִקּוּלֵּי כְּתוּבָה שָׁנוּ.
Pnei Moshe (non traduit)
וכתובת אשה בזיבורית כו'. סוגיא זו כתובה בסוף פ' הנושא ושם פירשתי ע''ש:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source